النتائج (
العربية) 2:
[نسخ]نسخ!
הרכבת הקלה הפכה מאז הפעלתה לפני שלוש שנים לסמל המובהק ביותר של איחוד העיר תחת כנפי הנורמליזציה והטכנולוגיה. להבנתי זו לא הייתה אשליה או סמל ריק מתוכן – הרכבת באמת שימשה את כל תושבי העיר והייתה מרחב משותף ליהודים ולפלסטינים. היא תרמה רבות לערוב בין האוכלוסיות ובזכותה נראו במרכז ירושלים פלסטינים רבים יותר מאי פעם בתולדות העיר המאוחדת. אתמול, זמן קצר אחרי שנודע דבר הירצחו של מוחמד אבו חדיר, הורתה המשטרה לרכבות לעצור בצומת הגבעה הצרפתית. במקביל נחסמה גם הכניסה לבית חנינא בכביש החדש מכיוון מחלף בנציון נתניהו. הבוקר העריכו בחברת סיטי פס – זכיינית הרכבת – שגם אם היום יחלו התיקונים (מה שלא סביר להניח) יחלפו עוד חודשים עד שהרכבת תוכל לפעול כרגיל לאורך הקו בשועפט ובבית חנינא.
בהעדר מוסדות ישראלים, התנחלויות ותחנות משטרה בשועפט כילו המפגינים את זעמם ברכבת הקלה. רשימת הנזקים כוללת את ריסוק והצתה של התחנות, הצתת פסי הגומי שלאורך הפסים, הפלת עמודי תאורה ורמזורים, עקירת אבני הריצוף שבין הפסים והצתת ארונות התקשורת והחשמל.
מאז תום האינתיפאדה השנייה ובעיקר מאז עלייתו של ניר ברקת לשלטון, מקובל להניח שירושלים הפכה למאוחדת יותר מתמיד ושהציבור הפלסטיני בעיר אף עובר תהליכים של השתלבות וישראליזציה. הרכבת היא כאמור סמל לתהליך הזה. זה בין היתר הרקע לקיתונות הבוז שספגתי ביום ירושלים האחרון כשפרסמתי את התוכניות של אדריכלי "סאיה" לחלוקת ירושלים. הואשמתי בתבוסתנות, שמאלנות וכמובן באישום האולטימטיבי – "הזוי".
אבל בירושלים, כמו בירושלים, יש תמיד יותר מרובד אחד. מתחת לפני השטח, מתחת לקניונים המלאים בקונים פלסטינים ויהודים בצוותא, פעלו בשתי האוכלוסיות כוחות אחרים – לאומניים, גזענים ואלימים. ביומיים האחרונים, בחסות רגשות הזעם והנקמה השתחררו הכוחות האלה. בצד היהודי בדמות מאות פעילי ימין זועמים שביצעו "ציד אדם" במרכז העיר ובצד הפלסטיני בדמות מאות צעירים מיידי אבנים ובקבוקי תבערה על כל מה שנתפס כיהודי או כישראלי. בהרף עין קם לתחייה הקו הירוק, הישן והמושמץ בחסות האלימות ההדדית. יהודים הדירו את רגליהם מהשכונות הפלסטיניות והפלסטינים מהשכונות היהודיות. ההתנחלויות היהודיות הקטנות בלב השכונות הפלסטיניות הפכו לאיים נצורים תחת מתקפת אבנים ובקבוקים, התשתיות המשותפות נקטעו ותושבי פסגת זאב נסעו לביתם בשאטלים עוקפי פלסטינים.
למרות כל זאת, עוד מוקדם לקבוע האם מוחמד חדיר יהפוך למוחמד א-דורא הירושלמי ומותו יהיה הניצוץ שיצית את האינתיפאדה שתחלק מחדש את העיר או שאנחנו בשיאו של משבר שיחלוף והשאיפה לנורמליות תנצח לפחות עד לסיבוב הבא. כך או כך, כל מי שמדבר על פתרון ארוך טווח של ירושלים מאוחדת, צריך להתמודד עכשיו עם הרבה מאוד תפרים קרועים.
ביום ראשון אישרה הממשלה תוכנית גרנדיוזית תחת הכותרת "התוכנית להגברת הביטחון האישי ולפיתוח כלכלי-חברתי לטובת כל תושביה". כאן תוכלו לראות את הויכוח הפייסבוקי ביני לבין ראש העיר בנושא. אדריכלי התוכנית זיהו נכון את הסכנה שבפרץ אלימות שיחריב את חלום ירושלים המאוחדת והם מציעים גזרים בדמות שיפור תשתיות והשקעות בחינוך ובתעסוקה ומקלות בדמות חיזוק המשטרה והחמרת הענישה על מיידי אבנים. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, מאמינים שיש בכוחה של התוכנית להסיר אחת ולתמיד את נושא חלוקת ירושלים מסדר היום הציבורי. 48 השעות האחרונות הראו שהקלישאה על תוכניותיו של האדם והצחוק של האלוהים נכונה גם, ואולי בעיקר, בירושלים.
يجري ترجمتها، يرجى الانتظار ..
